קופונים לוואן פלוס ישראל / OnePlus Israel

וואן פלוס ישראל מוכרת באתר שלה מכשירי OnePlus ואביזרים, ורשימת החנות שבאתר מחזיקה 16 מוצרים במחירים שבין 99 ₪ ל-3,699 ₪. התקנון מצוי בעמוד אחד באתר, הוא מגדיר את האתר כחנות אלקטרונית, ומכנה את הצד השני "OnePlus ישראל" בלי שם חברה רשום ובלי מספר; לא מצאנו בו פרטי תאגיד, והיעדר פרט אינו הבטחה.

אין בתקנון סעיף קופון, וסעיף 3.2 מוסיף עמלת אשראי לדמי הביטול

לא מצאנו בתקנון סעיף שמסדיר קופונים, קודי הנחה או כפל מבצעים, ולא מצאנו בו פרק מבצעים כלל. מה שיש בו הוא סעיף 3.2, שמעתיק את דמי הביטול שבחוק, עד 5% ממחיר המוצר או 100 ₪ לפי הנמוך, ומוסיף שלוש מילים משלו: "ובנוסף לעמלת כרטיס האשראי". על מוצר ב-3,699 ₪ דמי הביטול הם 100 ₪, והתוספת הזאת היא מה שמעבר להם.

התוספת הזאת מופיעה בעוד שני מסמכים שנקראו כאן, וכל אחד מנסח אותה אחרת. בפדני סעיף 7.3.5 מתיר לגבות חיוב סליקה בנוסף לדמי הביטול, ובקפה לנדוור שני מסמכים נוקבים שני שיעורים לאותו מעשה: סעיף 15 בתקנון מסיים ב-5% בשל ביטול עסקה ועוד 5% ביטול בתשלום אשראי, וסעיף 5 במדיניות ההחזרות שם נוקב עד 2.5% נוספים. כאן אין שיעור בכלל, אלא הפניה לעמלה שגובה חברת האשראי.

שני סעיפים סמוכים חולקים על האריזה שנפתחה

סעיף 3.1 מתיר לבטל רכישה עד 14 יום מיום קבלת המוצר באריזתו המקורית, ואילו סעיף 3.2, שבא מיד אחריו, מתיר להחזיר מוצרים עד 14 יום מקבלתם "באריזתם המקורית וללא שנפתחה, או שנעשה כל שימוש במוצר". שני הסעיפים מודדים את אותו חלון זמן ואינם מסכימים על התנאי: האחד דורש אריזה מקורית והשני דורש אריזה שלא נפתחה. במכשיר סלולרי זה ההפרש בין החזרה אפשרית להחזרה שאינה אפשרית, כי אי אפשר לדעת אם המכשיר מתאים בלי לפתוח את הקופסה.

התשובות בשאר התקנונים שנקראו כאן פרושות על כל הטווח. בסמסונג סעיף 7.2 מקבל החזרה "ובמידת האפשר באריזתו המקורית, גם אם נפתחה"; ברוזנפלד ה-FAQ דורש אריזה אטומה ואילו התקנון שלה מצטט את התקנות שלפיהן פתיחת האריזה אינה שימוש; ובטרו סטורי סעיף 7.4.1 מבטל את זכות הביטול ברגע שהאריזה המקורית נפתחה. כאן שני הסעיפים יושבים בשני צדי הקו, באותו מסמך.

מה פרק הביטול בתקנון מחזיק, סעיף אחר סעיף

כל שורה כאן היא מהתקנון של וואן פלוס ישראל עצמו, והיא נוגעת לביטול ולהחזרה בלבד.

הסעיף שעולה כסף בטבלה הזאת הוא 3.4: ההחזרה היא למחסני הספקים ולא לחנות, ובצירוף סעיף 3.3, שמחייב את הלקוח בעלות המשלוח אם הוא בוחר להחזיר בשליח של החנות, הדרך הזולה להחזיר תלויה במקום שבו יושב הספק, וזה פרט שאינו מופיע בשום מקום במסמך.

דמי משלוח שאינם מפורסמים, וזמן אספקה שנמסר בדף המכירה

התקנון אינו נוקב מחיר משלוח ואינו נוקב מספר ימים. סעיף 5.3 אומר שהחנות תספק את המוצר תוך המועד הנקוב בדף המכירה, וסעיף 5.9 מבהיר שזמני האספקה שמצוינים שם כוללים ימי עסקים בלבד, מיום א' עד ה', לא כולל שישי, שבת, ערבי חג וימי חג.

ההשוואה היא על מה שהמסמך מפרסם ועל מה שהוא משאיר לדף המוצר, ולא על המחיר עצמו. חנות שאינה מפרסמת את מחיר המשלוח בשום מסמך אינה יחידה כאן: בכתר עמוד המשלוחים נוקב זמנים ולא מחיר והעגלה היא המחירון היחיד, ובניו באלאנס עמוד המשלוחים מתמחר רק את השורה החינמית, מעל 499 ₪, ולא את מה שמתחתיה. ההבדל כאן הוא שגם זמן האספקה נדחה לדף המכירה, כך שהתקנון אינו מחזיק אף אחד משני המספרים.

חבילה שלא נדרשה: אין תאריך, יש חיוב שני

סעיף 6.3 קובע שלקוח שלא דרש את המוצר שנשלח אליו, והמוצר חזר לחנות, יחויב שוב בדמי משלוח כדי שהחבילה תישלח שוב. הסעיף אינו נוקב כמה זמן החבילה ממתינה ומה קורה אם היא לא נדרשת פעם שנייה.

ארבעה מסמכים אחרים שנקראו כאן עונים על אותו מצב בשעון ולא בחיוב: בנינטנדו סעיף 5.7 רואה באיסוף עצמי שלא נעשה בתוך 14 ימי עסקים הודעת ביטול של הלקוח עצמו, בקולומביה חבילה שלא נאספה מחנות בתוך 10 ימים נחשבת הודעת ביטול והחברה רשאית לגבות דמי ביטול, בד"ר גב ההזמנה נשמרת 7 ימים ואחר כך החברה רשאית לבטל, ובניו באלאנס החבילה מוחזרת אחרי 7 ימי עסקים מחנות איסוף ו-3 ימים מלוקר. כאן אין מועד שאחריו קורה משהו, אלא תשלום נוסף בכל פעם שהמשלוח יוצא.

אחריות בלי תקופה, והתקנה על הלקוח

סעיף 2.1 מצהיר על "אחריות מלאה ממעבדות OnePlus ישראל" על כל המוצרים, ולא מצאנו בתקנון תקופת אחריות בחודשים או בשנים, ולא מצאנו פרק אחריות נפרד. סעיפים 7.3 עד 7.5 מעבירים ללקוח את ההרכבה, ההתקנה, התחזוקה והשירות הנדרש למוצר, על חשבונו.

שלושה תקנונים אחרים נוקבים מספר במקום הזה: בקולומביה האחריות היא שנה לכל הרשת, בפפאיה 3 חודשים על נעליים, ובדינמיקה 12 חודשים על המכשיר וחודש אחד על הסוללה, עם הארכה חד פעמית ב-199 ₪ לשנתיים. ובבאג האחריות היא עובדה של דף המוצר ולא של הרשת, כי המוצר יכול לשאת אחריות יבואן רשמי או יבואן מקביל, והסוג נכתב לכל מוצר בנפרד.

מי רשאי לקנות, ואיפה אוספים

סעיף 1.2 מגביל את הקנייה לתושב מדינת ישראל שמלאו לו 18 ביום ההזמנה. סעיף 2.3 אומר שהודעה על אישור ההזמנה נשלחת במייל או בטלפון תוך שלושה ימי עסקים מרגע אישור חברת האשראי, כך שלוח הזמנים מתחיל אחרי אישור כזה ולא בשליחת ההזמנה. סעיף 6.2 הוא כל מה שהמסמך אומר על כתובת פיזית: הלקוח רשאי לאסוף את המוצר ישירות מהספק, בתיאום מראש איתו לגבי המקום והמועד. לא מצאנו בתקנון רשימת סניפים, כתובת של החנות או שעות פעילות, וגם לא מצאנו עמוד סניפים באתר.

שני סימנים לכך שהתקנון הועתק ממקום אחר

סעיף 7.1 שומר להנהלת החנות את הזכות לשנות "את כללי ההשתתפות במכרז והתקנון", וסעיף 3.2 מחריג מהחזרה "מחשבים בקונפיגורציה מיוחדת". אין באתר הזה מכרז ואין בו מחשבים, כך ששתי השורות האלה הן שאריות של מסמך אחר.

התופעה הזאת חוזרת בתקנונים נוספים שנקראו כאן. ב-P1000 סעיף 7.1 מפנה כל שאלת פרטיות ואבטחת מידע ל"מדיניות הפרטיות של א.ל.מ", רשת אחרת, וקובע שהיא גוברת על התקנון; ובליברה, פרטנר, גוליבר ו-Wifly האתר מקשר תקנון מבצע שתקופתו שלו הסתיימה. מה שאפשר ללמוד מכך לגבי העמוד הזה הוא לא שהתקנון חסר תוקף, אלא שהפרטים שחסרים בו, מחיר המשלוח, זמן האספקה ותקופת האחריות, הם בדיוק הפרטים שמסמך תבנית אינו מחזיק, ולכן שווה לבקש אותם בכתב מול ההזמנה.